חודש הרחמים והסליחות

חודש אלול פותח את תקופת חגי תשרי. לחודש אלול מנהגים שונים הבאים כהכנה לימי החגים, ולימי הדין שבראשם.

חודש אלול הוא למעשה החודש האחרון בשנה העברית, ולכן הוא זמן לחשבון נפש ולבדיקה עצמית בעקבות השנה שחלפה.

ראש החודש הוא באופן קבוע בן יומיים. בשנה זו – ה'תשפ"ג – חל ראש חודש אלול בתאריכים 17-18/07/23.

בחודש אלול תוקעים בשופר

בקהילות שונות קיימים מנהגים שונים הנוהגים בחודש אלול. נפרט כמה מהם:

• תקיעת שופר

בכל הקהילות תוקעים בשופר מידי יום, מלבד בשבת, כמובן. יש התוקעים רק בבוקר אחרי תפילת שחרית, ויש שתוקעים גם בלילה בעת אמירת הסליחות. יש מנהגים שונים גם בצורת התקיעות ובמספרם.

תקיעת השופר באה לעורר את הלבבות לחזור בתשובה לפני בוא הימים הנוראים.

ביום האחרון של החודש, שהוא ערב ראש השנה, נוהגים שלא לתקוע בשופר.

• סליחות

בקהילות עדות המזרח אומרים סליחות כל יום מתחילת החודש. המנהג המקורי הוא לומר את הסליחות לפנות בוקר, אך כיום רבים אומרים את הסליחות גם בשעות אחרות במהלך הלילה.

בני אשכנז אומרים סליחות רק בשבוע האחרון של החודש, ולכל הפחות ארבעה ימים.

• לדוד ה'

מוסיפים לתפילה מזמור תהלים "לדוד ה'" שהוא פרק כ"ז מספר תהלים, המדבר על סגולת הימים האלה ועל קרבת ה' אלינו בזמן הזה.

האשכנזים מוסיפים אותו אחרי שחרית, והספרדים לפני ערבית.

• אני לדודי ודודי לי

חודש אלול נחשב לזמן שבו ההתקרבות לבורא העולם קלה וזמינה יותר. הנביא אומר על ימים אלו "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב". חודש אלול הוא כביכול הפגישה השנתית בין עם ישראל לבורא העולם, ימים בהם מתחילה השהייה המשותפת, שעולה מדרגה עם בוא החגים, ומשתדרגת מחג לחג.

רמז לכך מצאו בשמו של החודש – אלול. ראשי התיבות של אלול הם: אני לדודי ודודי לי, כמילות הפסוק בשיר השירים, המתארות את הכמיהה שבין עם ישראל לבורא העולם, בדומה לכמיהה שבין אהוב לאהובתו.